פזילה רוחנית ועין עצלה

התובנה הזאת יצאה לי מהפה בשיעור תניא לפני שבועיים ומאז מסתובבת בראשי ומאירה לי, החלטתי לשתף ואולי להאיר לעוד מישהי.

השם נתן לנו 2 עיניים לראות.

ברמה הרוחנית, עין ימין מתמקדת בחיובי בקדוש, וביש ועין שמאל בשלילי, בביקורת ובמה שאין.

לפעמים העין הימנית פוזלת שמאלה, או בכלל בקושי מתפקדת ואנחנו רואות רק את מה שלא טוב בחיים שלנו, בנו ובאנשים שסביבנו.

כל הטוב והיופי שלנו ושבנו, כל מה שכן עשינו וכן הצלחנו, כל מה שיש, מטשטש, או נעלם לגמרי.

העין השמאלית רואה 6/6 והעין החיובית פוזלת שמאלה ורואה מטושטש ממש וזה מתיש… לא קל.

בדיוק כמו שמטפלים בכך ברמה הפיזית, אפשר לטפל ברמה הרוחנית.

"לכסות" למשך תקופה את העין ה"בריאה",

משום מה אצל רובנו ואצלי בוודאי זו עין שמאל ולהכריח את העין הימנית לתפקד.

התרגלנו לחשוב שביקורת משפרת אותנו

וטוב שנהיה "ריאליות" ונראה את ה"מציאות" – ובעצם את השליליות וגם חשובה ה"כנות" כשמישהי שואלת אותנו מה דעתנו עליה ועל מה שעשתה….

אבל מה עם עין ימין שכבר שכחה לתפקד?

יש תקופות שצריך לכסות לגמרי את עין שמאל,

לא לתת לה שום מקום ולהכריח את עצמנו להתמקד ב100% רק בעין הימנית, רק בחיובי, ב"יש".

אחרי שעין ימין תתפקד כמו שצריך, אפשר יהיה להסיר את הרטיה מעין שמאל ולראות את העולם ובעיקר את עצמנו בצורה מאוזנת.

שנזכה תמיד להתמקד בטוב…

כי מה שמתמקדים בו – גדל!

אם אהבת את הפוסט שתפי חברה אולי היא תאהב גם ...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
דילוג לתוכן