את מסתכלת עליהם כמו אמא גאה
אמרה לי הצלמת. אז צחקתי וסיפרתי לך איך נולדו
המגנטים האלה שתיכף חוגגים שנתיים של אור.
מוצאי חנוכה לפני שנתיים. אחרי חודש כסלו עמוס כולל שתי טיסות להופעות בחו”ל ועוד ועוד בוקר אחד פשוט קמתי ולא יכלתי לזוז. לא להזיז צוואר. לא להזיז ידיים.
בלי שום כאבי גב מוקדמים. בלי שום היסטוריה בתחום.
כשאני בחודש חמישי להריון, התגלו לי 4 פריצות דיסק צוואריות. אני רגילה לפריצות ודיסקים מסוג אחר…
עברתי את שלב ההלם. אחר כך הגיע השלב של לקבל את המצב ולבטל את כל האירועים שקדימה ולהתיישב בהכנעה על הספה ולנוח.
הפכתי לאמא “רוחנית”, ככה קראתי לזה
ונדהמתי לגלות כמה הילדים מקבלים מעצם היותי.
לא יכלתי לעשות כלום וסבלתי מכאבים קשים.
ניסיתי כל טיפול אפשרי עד כמה שיכלתי לשאת אותם ולמדתי בדרך הקשה לקבל עזרה מנשים יקרות בקהילה וגם מחוצה לה. הניסיון הזה שינה אותי לגמרי והיום אני מבינה שגם הכין אותי לתקופת הקורונה.
חוסר אונים מוחלט. הבנה עמוקה שאני עפר ואפר מצד אחד ובד בבד כמה הערך שלי אינסופי בלי תלות בעשיה ושום דבר חיצוני, גם אם רוחני.
אחרי כמה שבועות של מנוחה ולמידת השיעור הזה,
הרגשתי צורך חזק לעשות משהו ואז הבריקו לי המגנטים.
כמו כל הדברים הטובים זה הגיע משליחות טובות, מהקהל. נשים שכל הזמן אמרו לי שהן רוצות משפטים של השירים שלי מול העיניים וסדנאות שמהן חזרתי שוב ושוב כשסלסלת המשפטים שהדפסתי לפעילות מתוך השירים שלי ריקה לגמרי, כי המשתתפות לקחו הביתה.
יצרתי מארז ממגנט של משפטי העצמה שהיצירה שלו התחילה מהתכתבות עם הגרפיקאי כשאני על הספה ולא יכולה לזוז והסתיימה כעבור חודש וחצי כשאני כבר מסוגלת לדדות לחנות אריזות ולבחור באושר גדול את קופסת הפח.
התהליך הזה נתן לי המון. היום אני מבינה שממנו הגיעה ההשראה לתובנות שאני זוכה לנסח ולפרסם מדי יום כבר קרוב לעשרה חודשים והמוצלחות ביותר שבהן בתהליכים לקראת מגוון מוצרים מקוריים ומאירים.
יתרון האור הבא מן החושך.
שנזכה להפוך את האתגרים שלנו לאור
ואת המשברים להזדמנויות ויצירה .
מוזמנות להאיר למישהי את החודש עם המארז הזה
